צבי קליין

 המשפחה עלתה ארצה באוניה גלילה בשנת 1949 והתיישבה במרכז הרצליה, בשכנות לבית-הספר העממי (מגדל המים בחצר היה המבנה הגבוה ביותר בעיר). המושבה (הרצליה) מנתה כ-5000 תושבים וכולם אכן הכירו את כולם. אביו, יהודה, עסק בהנהלת חשבונות ואימו, זלמה, התמחתה בתפירה – שניהם אינם בין החיים כיום. הזכרון הראשון שלו הוא מהשלג הכבד שירד בשנת 1950. בעיקר זוכר צבי את הערדליים המיוחדים לשלג אותם הביאו הוריו מחו"ל. 

כאשר היה צבי בן ארבע, עברה המשפחה לשכונת "נווה עמל" שקלטה עולים ומפוני מעברות. על כך אמר אביו: "כשהגענו ארצה היינו ותיקים (גרנו בקוטג'). עכשיו חזרנו להיות עולים חדשים".  

הוריו איבדו עשרות בני משפחה בשואה, אבל הם לא דיברו על כך עם הילדים בשנים הראשונות. אחותו, ששהתה עם הוריו במחבוא ביער סיפרה לו על התקופה ההיא – היא היתה בת חמש ולמדה לא להזדהות כיהודיה. 

ארבע שנות בית ספר יסודי למד צבי בבית-ספר ממלכתי-דתי בשכונת "נוה עמל" ואת ארבע השנים הנותרות בילה בממלכתי דתי "בר-אילן" במרכז הרצליה. ב-1960 חזרה המשפחה להתגורר במרכז הרצליה – אז עדיין מושבה. 

צבי למד בריאלית בבית-ספר התיכון ע"ש "מיימון" וסיים בגרות ב-1965. 

שרות צבאי עשה בגדוד 51 ב"גולני" והשתחרר לאחר שהשתתף בקרבות "חטיבה מספר אחת" על אדמת סוריה. 

סיים תואר ראשון בכלכלה וארצות מתפתחות באוניברסיטת תל-אביב ב-1970, נישא לבחירת ליבו, בלה בדר, שהייתה חברה שלו עוד מהשביעית בתיכון – השכלתה הנרכשת הינה בספרות ומקרא (את"א) וזה עשרות שנים שהיא מכהנת כמורה בחטיבות הביניים ובתי-ספר יסודיים בנפת השרון. 

...את מסיבת הנישואין קיימו בקפיטריה של בית הסטודנט באוניברסיטה. 

ב-1972 המשיך לתואר שני במינהל עסקים (M.B.A.). בשנה זו נולדה נעה בתם הראשונה. זו גם השנה בה עברה המשפחה להתגורר ברעננה (שאז טרם נודעה כפנינת השרון!).

התמונה צולמה ב-1972, בסיור רגלי בואדי קלט, תוך כדי שירות מילואים.

מלחמת יום כיפור החלה בלעדיו משום שהיה מסופח זמנית ליחידת מעבר – ביום השלישי של המלחמה הסתנן למחנה תל השומר והתגייס ליחידת מילואים שהתבססה על קצינים ומשק"ים קרביים ששהו זמנית ביחידות מעבר למטרת שיבוץ. תוך ימים גובשה יחידה המורכבת רובה מקצינים. היחידה שלו הוגדרה כיחידה מטכל"ית והוטסה מאזור קרבות בדרום לצפון וחוזר חלילה. לימים התגבשה היחידה הזו לחטיבת צנחנים המכונה "הדרומית". 

בחטיבה הדרומית המשיך בשירות מילואים עד לשנת 1997, וזאת לאחר התנדבות של למעלה מחמש שנים מעבר לזמן הקצוב לגילו לשירות ביחידה קרבית. במסגרת החטיבה השתתף במלחמת שלום הגליל ב-1982. 

לאחר השחרור מהמילואים הארוכים שנכפו עליו עקב מלחמת יום כיפור, השלים את התואר השני במינהל עסקים רק בשנת 1974. 

ב-1976 נולד בנו אודי. למחייתו עסק בניהול ותקופה של עשר שנים (1999-1989) ניהל בירושלים מפעל לייצור מכשירי כתיבה שאת תוצרתו שיווק בהצלחה בארץ ובחו"ל. החברה הונפקה בבורסה. במסעותיו העסקיים כיסה מדינות רבות. בנוסף לעברית שולט צבי גם באנגלית ובגרמנית, מבין הונגרית ואידיש. 

ב-1989 פתח ברעננה משרד עצמאי לייעוץ כלכלי וניהול עסקי למפעלים וחברות. במסגרת השירות מסייע צבי לעסקים במצוקה מחד, ומייעץ ליזמים הפותחים עסק חדש, מאידך. 

בנוסף עוסק צבי בגישור, מגיש חוות דעת מקצועיות לבתי משפט, מכהן בשכר בדירקטוריונים של חברות עסקיות, מסייע בגיבוש אסטרטגיות שיווקיות עסקיות, משדרג עסקים, מרצה ומנחה סדנאות לבעלי עסקים וכיוצא בזה.  

נעה, בתו הבכורה היא מעצבת גרפית, בעלת חוש אסתטי מפותח, מתגוררת בהרצליה ועובדת במשרד הפרסום "קשר בראל". בנו אודי הוא כלכלן, מועסק בחברת אי.סי.נילסן, נשוי לנעמה, מתגורר בהרצליה ולומד פילוסופיה לתואר שני.  

בביתו מתגוררת ומתפנקת חתולה אהובה סופי (אסופית), אשר אומצה מהרחוב. 

את IBC הקים, ביחד עם מספר חברים משוגעים לדבר בשלהי שנת 2002. 

הנתינה מתברר משתלמת – המציאות מוכיחה זאת. 

צבי נמצא כשנה בעיצומה של עבודת דוקטורט בנושא ייעוץ וניהול עסקי. 

תחביביו כוללים: ציור, צילום, חריזה, שירה, פרוזה, תיעוד מסעות וטיולים בארץ ובחו"ל, סרטים, קריאה, טניס והליכה.